האם עוגת המועמדים גדלה או שבסה"כ היא נשארת קבועה?. האם כולם משחקים כסאות מוסיקליים אחד עם השני?. בליבו של עמק הסיליקון אי אפשר שלא לקבל התחושה הזו שתמיד יש איזה מועמד חדש שלא פגשנו עדיין שנמצא אם רק נרפרש. כי בעידן שבו העובדים מחליפים עבודה כמו גרביים, ומקומות העבודה תמיד יכולים למצוא איזה מישהו במרחק קליק יש הרגשה כאילו הכל הופך להיות סחיר וחד פעמי, וכולם רוצים לנסות ועבור הלאה.
קצת כמו דייטינג בעידן הטינדר, הכל מהיר ונמהר. יחסים מתחילים ונגמרים בהינף אצבע, תמיד יהיה מישהו אחר שיקום וישתתף במשחק. הפתיל קצר, ההידלקות מהירה ואז סיבוב נוסף, אי אפשר שלא להתעורר בבוקר בתחושת קבס קלה, אבל מבלי באמת לרצות להפסיק את המשחק הממכר הזה,
רוצים לקבל את הפוסט הבא במייל?
כתובת דואר אלקטרוני
Subscribe
Photo by Pixabay on Pexels.com
